למרבה המזל, אפשר למנף את מקצבי האכילה שלנו כדי להגביל מצב רוח שלילי ולהגביר את הבריאות הנפשית.
הנה איך הכל עובד:
מערכת השעון הצירקדי אחראית ליישור התהליכים הפנימיים שלנו בשעות אופטימליות ביום על סמך רמזים מהסביבה כמו אור או מזון. בני אדם פיתחו את החיווט הזה כדי לענות על צורכי אנרגיה המשתנים הרבה במהלך היום והלילה, ויצרו דפוס קצבי להרגלי האכילה שלנו שעוקב אחר לוח הזמנים של השמש.
למרות שהשעון הראשי מנהל את התפקוד המטבולי לאורך מחזור היום-לילה, מקצבי האכילה שלנו משפיעים גם על השעון הראשי. לרקמות העיכול יש שעונים משלהן ומציגות תנודות קבועות בתפקוד לאורך מחזור של 24 שעות. לדוגמה, המעי הדק והכבד משתנים לאורך היום והלילה מבחינת יכולת העיכול, הספיגה והמטבולית.
כאשר השעון הצירקדי הראשי במוח אינו מסונכרן עם מקצבי האכילה, הדבר משפיע על יכולתו של המוח לתפקד באופן מלא. למרות שהמוח הוא רק שני אחוזים ממסת הגוף הכוללת שלנו, הוא צורך עד 25 אחוז מהאנרגיה שלנו ומושפע במיוחד משינויים בצריכת הקלוריות. המשמעות היא שלזמני ארוחות חריגים יש תוצאות בריאותיות שליליות.
אוכל ומצב רוח
למרות שהמנגנונים הבסיסיים עדיין לא ידועים, יש חפיפה בין מעגלים עצביים השולטים באכילה ובמצב הרוח. כמו כן, הורמוני העיכול מפעילים השפעות על דופמין, נוירוטרנסמיטר הממלא תפקיד גדול במצב הרוח, האנרגיה וההנאה. לאנשים עם דיכאון והפרעה דו קוטבית יש רמות דופמין חריגות. סביר להניח שמקצבי אכילה משתנים תורמים לתחזוקה לקויה של מצב הרוח.
ציור בגיר של מוח על לוח, כאשר החצי הימני של המוח מלא במזון בריא. יש חפיפה בין המעגלים העצביים השולטים באכילה ובמצב הרוח. אכילה לא סדירה עשויה אפילו לשחק תפקיד בסיבות הבסיסיות המורכבות להפרעות במצב הרוח. לדוגמה, אנשים עם דיכאון או הפרעה דו-קוטבית מציגים מקצבים פנימיים מופרעים וזמני ארוחות לא סדירים, אשר מחמירים משמעותית את תסמיני מצב הרוח. בנוסף, עובדי משמרות - שנוטים לסבול מלוחות זמנים לא סדירים של אכילה - מפגינים שיעורים מוגברים של דיכאון וחרדה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. למרות עדויות אלו, הערכת מקצבי אכילה אינה כיום חלק מהטיפול הקליני הסטנדרטי ברוב המסגרות הפסיכיאטריות.
ייעול מקצבי אכילה
אז, מה ניתן לעשות כדי לייעל את מקצבי האכילה שלנו? שיטה מבטיחה אחת שפגשנו במחקר שלנו היא אכילה מוגבלת בזמן (TRE), הידוע גם כצום לסירוגין.
TRE כולל הגבלת חלון האכילה לפרק זמן מסוים במהלך היום, בדרך כלל ארבע עד 12 שעות. לדוגמה, הבחירה לאכול את כל הארוחות והחטיפים בחלון של 10 שעות מ-9:00 בבוקר עד 19:00 בערב משקפת תקופת צום בן לילה. עדויות מצביעות על כך ששיטה זו מייעלת את תפקוד המוח, את חילוף החומרים באנרגיה ואת האיתות הבריא של הורמונים מטבוליים.
TRE כבר הוכח כמונע תסמיני דיכאון וחרדה במחקרים בבעלי חיים שנועדו לדגמן עבודה במשמרות. ההשפעות נוגדות הדיכאון של TRE הוכחו גם בבני אדם. אכילה בלוח זמנים קבוע מועילה גם להפחתת הסיכון לבעיות בריאותיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
מקצבים צירקדיים בעולם של 24 שעות
אנו חיים בעולם של 24 שעות מלא באור מלאכותי וגישה מסביב לשעון למזון. זה הופך את ההשפעות של מקצבי אכילה מופרעים על בריאות הנפש לנושא חשוב לחיים המודרניים. ככל שמחקרים נוספים מספקים נתונים על הערכת מקצבי אכילה אצל אנשים עם הפרעות מצב רוח, שילוב טיפול בקצב אכילה בטיפול הקליני עשוי לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופל.
לכלל האוכלוסייה, חשוב להגביר את הידע הציבורי על דרכים נגישות ובמחיר סביר לשמירה על תזונה בריאה. זה כולל תשומת לב לא רק לתוכן הארוחות אלא גם למקצבי האכילה. התאמת מקצבי האכילה ללוח הזמנים של השמש יביאו ליתרונות מתמשכים לרווחה הכללית ועשויה להיות השפעה מגנה מפני מחלות נפש.
מאמר זה פורסם מחדש מתוך The Conversation תחת רישיון Creative Commons.
.jpeg)
